החלטה בתיק ת"א 54772-07-10

בקשת התובע לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 13.2.12, בהעדרו, בו נדחתה התביעה.

רקע

1.              המבקש (להלן: " המוכר") הגיש תביעה לתשלום הפרשים נטענים לפי הסכם למכירת דירה, אותה הוא מכר למשיב (להלן: " הקונה"), ואשר התשלומים בו היו צמודים לשער הדולר. לטענת המוכר, הקונה לא שילם את התשלומים ע"ח התמורה במועד, דבר שעקב שינוי בשערי הדולר, גרם לכך שלא שולמה מלוא התמורה בגין הדירה.

המוכר תבע מהקונה סך של 60,545 ש"ח, על פי הפירוט הבא: יתרת חוב - 17,324 ש"ח, מחושבת על פי הפרש של 3,858 $; עלות מכתבי התראה - 3,000 ש"ח; פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם - 50,000 ש"ח.

2.              ב- 6.6.12 התקיים קדם משפט בתיק. בית המשפט הבהיר למוכר כי לדעתו החישוב שערך מוטעה, ובעיקר קיימת טעות בסעיף 5 של כתב התביעה בו נטען: " ביום 10/5/06 אכן סולק חוב התובע ... בסך 366600 ש"ח, ואשר שווים עמד ע"ש 79,452 $ ארה"ב כפי שערו ביציג של הדולר ביום התשלום, ..." (טעויות במקור, ע.כ.). על פי בדיקה באתר האינטרנט של בנק ישראל, שער הדולר ביום 10.5.06 היה 4.428, ועל כן הסכום הנכון ששולם הוא 82,791 $. נוכח זאת, גם אם הנטען בכתב התביעה נכון, ההפרש בתשלום הסתכם בכ- 519 $. בית המשפט הציעה לצדדים מתווה אשר פורט בפרוטוקול הדיון, אשר היה בו לחסוך זמן רב מהצדדים ומבית המשפט, אולם ב"כ המוכר עמד על כך שהוא זכאי לתשלום סכום הפיצוי המוסכם בגין הפרה יסודית של הסכם המכר (50,000 ש"ח) ועל כן, עמד שהתיק יקבע להוכחות. 

3.              התיק נקבע לשמיעת הראיות ליום 13.2.12 בשעה 11:00. המוכר ובא-כוחו לא התייצבו לדיון במועד. לאחר המתנה למוכר, התחיל הדיון, הקונה נחקר על ידי בית המשפט וניתן פסק דין.

4.              באותו מועד (13.2.12), לאחר מתן פסק הדין, התייצבו המוכר ובא-כוחו באולם המשפט סמוך לשעה 11:50, והתקיים דיון שני (להלן: " הדיון השני ב- 13.2.12").  ב"כ המוכר טען שהוא והמוכר יצאו ברכבת מעכו בשעה 06:00 ואיחרו להגיע לדיון עקב תקלה ברכבת, שביתות ועיצומים. קבעתי כי המוכר רשאי להגיש בקשה לביטול פסק הדין, תוך 30 יום.

5.              ב- 18.3.12 הגיש המוכר בקשה לביטול פסק דין.

טענות הצדדים

עיקר בקשת המוכר לביטול פסק הדין

6.              בשעה 9:38 התקשר בא-כוחו לב"כ המוכר והודיע לו כי בעקבות עיצומים פתאומיים ובלתי צפויים שבהם נקטו עובדים הרכבת, במהלך נסיעתם של המוכר ובא-כוחו, הם יגיעו לבאר-שבע באיחור. ב"כ הקונה הודיע להם כי יבקש לדחות את הדיון למועד אחר.

7.              סיכויי התביעה בטוחים וזאת משום שחישובי בית המשפט והקונה מוטעים, מאחר והתשלומים בוצעו בשעות הבוקר המוקדמות ועל כן, שערי הדולר שנקב המוכר נכונים. לטענתו, הנטל להוכיח את שעת התשלום מוטל על הקונה.

עיקר תשובת הקונה

8.              הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור של 4 ימים, מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד.

9.              בדיון שהתקיים ביום 13.2.12 טען ב"כ המוכר כי הוא והמוכר יצאו בשעה 6:00 ואחרו עקב שביתות ועיצומים ברכבת. ב"כ הקונה צירף אישור מטעם רכבת ישראל על פיו, ביום 13.2.12 היו שיבושים בתנועת הרכבות, אולם לא היה שינוי בתנועת הרכבות בקו עכו - ב"ש בין השעות 06:00 ל- 11:00. בשעות הנ"ל, לא שובשה תנועת הרכבות בקו הנ"ל.

10.          הטענה בדבר שעת תשלום הכספים (שהכספים שולמו לפני 11:00 ולכן יש לחשב את הסכום הדולרי לפי היום הקודם) לא נטענה על ידי המוכר בכתב התביעה או בתצהירו.

11.          צורף מכתב מעו"ד שור, אשר ביצע את העסקה בין הצדדים (להלן: " עו"ד שור"), בו הוא מאשר את טענת הקונה, אשר הוכחשה על ידי המוכר, כי הוא שילם את שכר טרחת עו"ד שור עבור המוכר, תוך שהצדדים סיכמו שתשלום שכר הטרחה יבוא על חשבון תמורת הדירה.

עיקר תשובת המוכר לתשובת הקונה

12.          חוזר על הטענה כי ב"כ הקונה הסכים טלפונית לדחיית הדיון.

עיקר טענות הצדדים בתיק העיקרי

כתב התביעה

13.          המוכר מכר לקונה דירה בהתאם להסכם מכר מיום 29.3.06. הקונה התחייב לשלם למוכר סך של 105,000 $, כפי שערו היציג של הדולר ביום העסקה (כבר כאן יש להעיר כי טענה זו אינה נכונה, משום שהסכם המכר קובע כי הסכום ישולם בשקלים לפי השער היציג ביום התשלום בפועל - ראה בעניין זה להלן).

14.          סוכם כי במעמד חתימת ההסכם ישלם הקונה סך של 10,000 $, אשר שולמו, והיתרה, בסך 95,000 $, תשולם באמצעות קיזוז וסילוק מלוא יתרת חוב הלוואת המשכנתה של המוכר לבנק טפחות, וזאת עד ליום 2.5.06, והיתרה תשולם למוכר.

15.          ביום 10.5.06 סולק החוב לבנק טפחות בסך של 366,600 ש"ח, ששוויים נכון למועד התשלום הסתכם ב- 79,452 $. ביום 29.5.06 שילם הקונה למוכר סכום נוסף של 52,500 ש"ח שהיוו 11,690 $, זאת עשה הקונה באיחור ותוך הפרה יסודית של ההסכם.

נוכח זאת, נותר חוב בלתי מסולק בסך 3,858 $ שהיוו סך 17,324 ש"ח, נכון ל- 2.5.2006.

16.          בנוסף תבע המוכר סך 3,000 ש"ח בגין מכתבי התראה וסך של 50,000 ש"ח בגין הפרה יסודית של ההסכם, ובסה"כ סך של 60,545 ש"ח (סיכום הסכומים שנטענו ע"י התובע נותן סך של 70,324 ש"ח, ולא כפי שנרשם בכתב התביעה).